* מאת דן ארז
תחום הפנסיה עובר טלטלות ושינויים רבים בשנים האחרונות.
הפיקוח על שוק ההון , הביטוח והחיסכון פעיל מאוד ומספק הנחיות והוראות מכבידות לכאורה על המעסיק, אך לאורך זמן, תקל על העובד הבודד בבחירה הפנסיונית – האובייקטיבית שלו.
מאז תחילת שנות האלפיים, נחשף תחום החיסכון הפנסיוני למודעות הקהל כפי שלא היה מעודו. טיוטות, תקנות, הוראות שעה, נהלי עבודה, דוחות וכללי פיקוח מונחתים חדשות לפרקים. יש להודות שחלקם הכרחיים וחלקם נובעים ממצב בלתי סביר, אך הקצב…הקצב!!
ראשית, קובעות הרשויות (מס הכנסה והמפקח על שוק ההון, הביטוח והחיסכון)באיזה מסלול יחסוך העובד על ידי תקנות והוראות מיסוי ולאו דווקא על פי מה שטוב לו לעתידו.
שנית, אותן רשויות באותם האמצעים קובעות מאיזה גיל רשאי העובד לקבוע מה טוב לו. למשל אם אתה צעיר (ילידי 1961 ואילך) לא תוכל לחסוך במסלול הוני במסלול לקיצבה.
בנוסף, בחרת כבר את המסלול הפנסיוני? כיצד תדע באיזו קרן פנסיה לבחור ובתוכה
איזה מסלול להעדיף.
כיום רשאי העמית החוסך בקרן הפנסיה, לבחור בין מסלולי חסכון פנסיוניים שונים לפי טעמיו והעדפותיו. החוק אוסר על המעסיק וארגון העובדים להתנות לעובד היכן יופקדו כספיו.
עד כה מגוון המסלולים היה קטן בהרבה והשונות ביניהם הייתה קטנה אף היא. אלא שעכשיו, יכול כל עמית לבחון בכל נקודת זמן מה נכון לו יותר.
למשל, רווק יוכל לוותר על קצבת שארים למשך 24 חודש. כל זמן שהוא רווק ללא שארים יוכל להאריך את בחירתו במסלול זה. אחר יהיה רשאי לבחור ולהגדיל את כיסוי קצבת הנכות שלו בשל סוג העבודה או העיסוק שלו. אם חד הורית למשל, המוטרדת מהשאלה מי ידאג לילדיה חס וחלילה בעת פטירתה, תוכל להגדיל את מסלול השארים שלה בשנות צעירותם, ולשנות זאת בעת התבגרותם. ואחר יוכל לקבוע הורה מועדף כך שבמותו יקבל ההורה לו הוא עוזר בפרנסה השוטפת, קצבה לאחר מותו.
אין דרך אחת לדעת מה טוב ומה נכון יותר לבחור, אולם העמית החוסך חייב להיות ערני יותר למעשיו, לבחון את צרכיו ולהגיע לייעוץ מקצועי אצל יועץ פנסיוני מורשה ונטול אינטרסים שיווקיים. כך שמבחינת המבוטח פרוש הדבר הוא, שיוכל להיוועץ באיש מקצוע – יועץ פנסיוני מורשה, שיעזור לו לבחור לעצמו תוכנית פנסיה המשתנה בהתאם למצבו המשפחתי, לצרכיו וליכולותיו.
ישנם מספר מדדים לבחינת הקרן והמסלול בו אנו חושקים למילוי צרכינו. אין זו דרך אחת ומוחלטת. אך ללא ספק, ניתן יהיה לשפר את כשר ההחלטה שלנו אם ניתן דעתנו לנקודות המובאות להלן.
מי הם הבעלים של הקרן? מי מנהל אותה? הכסאות המוזיקליים בענף הפנסיה והחיסכון לטווח ארוך כה בולטים לעין, שיש לבחון בידי מי אנחנו מפקידים את כספינו? האם להנהלת הקרן יש נסיון בניהול קרן פנסיה? מי מנהל את ההשקעות שם? ולמי שייכת הקרן? האם חברת הביטוח שמאחוריה איתנה אף היא? מה גודלה ומה חוסנה האקטוארי?
תקנון: מי לעזאזל חושב על קריאת תקנוני קרן הפנסיה? נכון… אולם קרן הפנסיה כולה היא תקנון אחד גדול.
מהי הגדרת נכה? יתום ואלמנה? שארים או מוטבים? מוות טבעי או פיגוע? במה אני עובד? האם ההגדרות מכסות את עיסוקי ועבודתי?
אחריות הדדית: "דמוגרפיה ביטוחית". מושג חדש התופס תאוצה. היות וחברות בקרן הפנסיה כמוה כחלוקת מניות בין העמיתים הרי שעל פי התקנון ישנה מעין ערבות הדדית בין העמיתים. האם רב העמיתים בקרן הינם בסיכון גבוה לעומתי? האם עמיתי הקרן מבוגרים או צעירים לעומתי? מה היחס בין גברים לנשים בקרן?
מסלולי חיסכון: כמה מסלולים לבחירה יש בקרן? עדיפה בעיני קרן לה מספר מסלולים
רב – אפילו נחשב הדבר למבלבל, ואשר ניתן לעבור בין המסלולים השונים בתוכה. כך נחסוך לנו את הצורך לעבור בין קרנות.
חברת הביטוח והקרן: מה הקשר הביטוחי שיש לקרן הפנסיה עם חברת הביטוח שהיא חברת האם שלה? לכל קרן יש נקודות תורפה בתקנון המכסות את העמית כיסוי חלקי. האם יש ביטוח לקרן ועמיתיה על יד חברת האם? למשל: מאיזה גיל אין הכיסוי לפנסיית נכות מכסה 75% מהכנסה? (הפתעה: מגיל 30 – !!) אם בחרנו רכיבי חיסכון האם חברת האם תכסה את ההיבט הביטוחי שם? שחרור מתשלום פרמיה למקרה נכות למשל?
שרות: אם יש לקרן סניפים זה לא בהכרח שאלה חשובה. בעידן התקשורת המיחשובית חשוב יותר לבחון את שאלת השרות ללא קשר למיקום הסניף המרחבי. בעת הלחימה בצפון, "גילה" עם ישראל כי הרבה מחדרי המצב ומרכזי פניות הציבור ממוקמים במקומות רחוקים, על פי שיקולים תיפעוליים ותקציביים. זמינות, קשר טלפוני ואינטרנטי נח, נגישות לחשבון ממרחק על יד קוד ועוד, הם הדברים החשובים באמת.
תשואה וניהול הכסף: כיום בקרנות החדשות – בשונה מהמוכר לנו מהעבר, אין יותר חיסכון של אחוזים בגין כל שנת וותק. עתה, הקרן היא קרן תשואה, הכסף הנחסך מצטבר וצובר תשואה. כיצד הוא מנוהל? האם יש אחידות לאורך שנים של הניהול הכספי? האם לוקחת הקרן סיכונים על מנת להראות תשואה גבוה? ובאיה מסלול לבחור? השיקלי או המנייתי?
כספי העמיתים בקרנות מושקעים בעיקר בשוק ההון. "השקעות חופשיות" – זה המבחן לבדיקה בביצועי הקרן. כמה הרוויחה ובאילו סיכונים נקטה ההנהלה על מנת להגיע לתוצאות שפירסמה, והאם זה מתאים לי?
יש לזכור כי עמית בן 30 יכול לגלות הבדלים של עשרות אלפי שקלים בתשואה הסופית או בהבדל של מאות שקלים בפנסיה החודשית וזאת "רק" בגלל הבדל של חצי אחוז או אחוז אחד בתשואה לאורך כל תקופת החיסכון.
הליך ההצטרפות לקרן: במקומות רבים עצם ההודעה של העובד על הצטרפותו מספקת והוא נחשב לעמית פעיל ומעסיקו מעביר הכספים לייעדם. ישנן קרנות, הדורשות בחיתום של כל עמית מצטרף. ייתכן וזה נראה טירחה אך לדעתי זה נכון, עדיף "לבזבז" עוד 5 דקות בחיתום מאשר שעות או ימים על וויכוח לגבי החיתום בקרות אירוע הפנסיה. כך גם מוודאת הקרן כי היא מקבלת חברים עם פרופיל רפואי טוב ואיננה לוקחת סיכונים אקטואריים. לכן, יש בכך משום הגנה על העמית הבריא המצטרף.
ובאמת לבסוף: קרנות קטנות "מואשמות" כי אין להן חוסן אקטוארי לגבי קטסטרופות ביטוחיות. למשל: הפיגוע בנמל אשדוד בקרן "נתיבות" או הפיגוע ברכבת בקרן "עמית".
כדאי לבחון אם יש לקרן ביטוח משנה. אמנם לביטוח יש עלות לקרן ולעמיתים, אך זה
מבטיח שלא ייפגע חוסנה של הקרן עקב אירוע רב נפגעים. ככל שהקרן קטנה יותר כך מספר העמיתים בהגדרה "רב נפגעים" משמעותי יותר.
המפקח על שוק ההון, הביטוח והחיסכון, קבע בחוק למי מותר לתת ייעוץ פנסיוני פרטני. לא כאן המקום להסביר את ההבדל בין היועצים הפנסיוניים הפרטיים ואלו שיהיו בבנקים. אולם,
על כל פנים, רק יועץ פנסיוני מורשה !! רשאי לייעץ לעובד ולמבוטח.
וודאו ש"היועץ הפנסיוני" מרוויח מעצם היעוץ ולא מעמלת המכירה. לשכת יועצי הפנסיה והביטוח בישראל (ע.ר), שמה לה למטרה לאגד יועצים פנסיוניים וסוכני ביטוח פנסיוני המייעצים לפרט ולמעסיק, על מנת לשפר את רמת המיקצועיות של חבריה, לדאוג לאתיקה ייעוצית ולוודא כי תהליכי בחירת הגוף המבטח – "יצרן" בלשון החוק, כמו גם מנהל ההסדרים הפנסיוניים – "סוכן ביטוח פנסיוני", יעמדו בדרישות המקצועיות אותן מתווה היועץ הפנסיוני. היועץ הפנסיוני המורשה עוזר למעסיק ולעובדים בעריכת מכרז או בפניה לקבלת הצעות לשיפור תנאי החיסכון הפנסיוני של עובדיו.
מנכ"ל – שכר, פנסיה ופרישה. יועץ פנסיוני מורשה, מרצה ומרכז אקדמי של לימודי הביטוח והפנסיה, נציג ציבור בבי"ד לעבודה בת"א. ממקימי לשכת יועצי הפנסיה בישראל ויו"ר ועדת הפנסיה בלשכה, מגשר מורשה ויו"ר ועדת הביקורת של עמותת מגשרי ישראל.
dan@erez-yoatzim.co.il 050-5246590